top of page
חיפוש

מה אנחנו מפספסים במגילת אסתר?

חבל שכולנו נתקענו על סיפור המגילה ששמענו בגן, כי דווקא במילים של מגילת אסתר עצמה מסתתרות כמה easter eggs מעניינות.


כאלה שהופכות את המאורע ההיסטורי הלא מאוד מרגש הזה, לכזה שראוי להיות חג.


מה הגננת פספסה?


ציור שהולם את מגילת אסתר בסגנון החילוני ציוני של ליליין
ציור מאת אפרים משה ליליין


איך מגילת אסתר נכנס לתנ"ך

בתוך בית אבן קטן יושבת חבורה של מלומדים ודנה בעניינים ברומו של עולם. פתאום מגיע אליהם שליח עם מסר חשוב מפרס. זה מכתב מאסתר. היא מספרת להם על האירועים שקרו בארמון של אחשוורוש ומבקשת מהם "קבעוני לדורות", כלומר תהפכו את המגילה וחג פורים לחלק בלתי נפרד מהיהדות.


זו לפחות הגרסא של חז"ל. אנחנו לא באמת יודעים מה קרה שם ומה הוביל את החכמים להסכים, אבל ברור שהם רוצים שזה יקרה. הם רוצים שיקראו במגילה גם 3,000 שנה אחרי שהיא נכתבה, שהיא תהפוך לחלק מהתנ"ך, שפורים יהיה חג לגיטימי.


וכדי שזה יקרה במגילה צריכים להתקיים 3 תנאים:


הטובים צריכים להיות טובים

הרעים צריכים להיות רעים

אלוהים צריך להיות הגיבור


אבל יש בעיה. 

זה לא מה שקורה בסיפור.


תיזכרו רגע במלך אחשוורוש עם המשתאות המפוארים שלו, בהמן שרוצה להשמיד להרוג ולאבד את היהודים, במרדכי ששולח את אסתר להציל את המצב.


יודעים מי חסר שם? נכון מאוד אלוהים. אפילו לא מזכירים אותו במגילה. 


או שכן..?


תסתכלו על המילים האלה. בקריאת המגילה נוהגים לקרוא אותן מהר - 



ציטוט מתוך מגילת אסתר החילונית באופייה עם רמז לאלוהים

רואים? תסתכלו טוב. מצאתם את אלוהים?

האותיות הראשונות של כל מילה מרכיבות ביחד את השם המפורש. אבל זו מסורת שלא ממש ברור מאיפה היא הגיעה.


יש מסורת אחרת, שאנחנו מכירים בבירור מהגמרא. בדיון שמופיע במסכת מגילה החכמים שמים לב שלפעמים אחשוורוש מופיע בשם שלו ולפעמים סתם כתוב המלך. ופה זו ההזדמנות שלהם!


הם קובעים שכשכתוב המלך (ולא המלך אחשוורוש) מדובר בעצם במלך מלכי המלכים.


הנה תנסו לקרוא ככה את סצנת המפתח שבה הסיפור מתהפך:



קטע ממגילת אסתר שקוראים במנגינה של ימים נוראים


מלך פותח ספרי זיכרון ובעקבות זה נקבע הגורל של כל האנשים בסיפור. נשמע מוכר? נכון, זה הדימוי הקלאסי של אלוהים בראש השנה ויום כיפור.


אז החכמים מצליחים למצוא/להכניס את אלוהים לסיפור. עכשיו מה לגבי הרעים והטובים?



הגיבורים המפוקפקים של מגילת אסתר

מי הטובים בסיפור? מרדכי ואסתר כמובן!

אבל הם לא בדיוק בשטנץ של צדיקים. יש להם שמות של אלילים פרסים, הם לא חזרו לארץ להקים את בית המקדש השני יחד עם שבי ציון, ובכלל כל הקטע שמרדכי שולח את האחיינית היתומה שלו להיבעל למלך לא יהודי, גם זה לא בדיוק מופת של הגינות.


ומי הרעים?

המן? טוב, המן באמת לא נחמד. אולי גם ושתי שלא הסכימה להגיע למשתה של הגברים? דווקא די פמיניסטי/חסוד מצידה. 


אז איך החכמים פותרים את הפער הזה?


בעזרת פסוק מספר ישעיהו:

תַּחַת הַנַּעֲצוּץ יַעֲלֶה בְרוֹשׁ וְתַחַת הַסִּרְפַּד יַעֲלֶה הֲדַס וְהָיָה לַיהוָה לְשֵׁם לְאוֹת עוֹלָם לֹא יִכָּרֵת.


חז"ל לוקחים את הפסוק הזה ותופרים אותו בדיוק על הדמויות במגילה.

תחזיקו ראש כי זה מסתבך -


המן = נעצוץ 


חז"ל מביאים פסוק אחר שבו נעצוץ מופיע בהקשר של עבודה זרה כדי להגיד שהמן הוא לא סתם לא נחמד, אלא הוא עובר על האיסור הכי חמור - עבודה זרה.


מרדכי = ברוש


בספר שמות מופיע הפסוק "ואתה קח לך בשמים ראש מור דרור". בשמים ראש…נשמע כמו בראש…נשמע כמו ברוש! מה מרדכי קשור? התרגום הארמי למור דרור הוא מרי דכי. תגלגלו את זה על הלשון..נשמע כמו מרדכי!

והנה, ככה יוצא שכבר בספר ישעיהו כתוב שתחת הנעצוץ יעלה ברוש אהה סליחה מרדכי יחליף את המן. אפשר לסמן וי.


אני לא יודעת אם הפרשנות הזו היא יותר מופרכת או וירטואוזית אבל לחז"ל יש משימה. הם צריכים להוכיח שמגילת אסתר זה לא סיפור חדש, שבכלל הכל כתוב כבר בתורה ובנביא. דרשנות כזו היא אמצעי לגיטימי מבחינתם.


אז רגע בואו נחזור לפסוק. החלק השני זה "ותחת הסרפד יעלה הדס".


איך ושתי זה סרפד אני אפילו לא אתחיל להסביר פה מרוב שזה מסובך אבל שורה תחתונה חז"ל קובעים שהיא הנכדה של "נבוכדנצר הרשע" ששרף את המקדש הראשון.


ורק נשארה לנו אסתר 'היא הדסה', שהיא כמובן ההדס.


למה הם לא פשוט אומרים אלה רעים אלה טובים? למה הם נתלים בפסוק שלא נראה במיוחד קשור?

כי הם חייבים. אין להם סמכות להגריל חג חדש לגמרי משום מקום. אבל כן יש להם סמכות לפרש.


יופי, אז סגרנו את כל הקצוות ועכשיו אפשר למלא את הבקשה של אסתר "קבעוני לדורות".


למה עדיין קוראים את מגילת אסתר?

אבל אני מודה שעדיין לא השתכנעתי. זה באמת סיפור יפה אבל למה להפוך אותו ממש לחג? למה לקבוע שכולם מחויבים לקרוא את הסיפור מילה במילה גם אלפי שנים קדימה?

 

אני חושבת שהתשובה נמצאת גם במדרש הזה על הברוש והנעצוץ והסרפד וההדס. המהלך של חז"ל לקשור את סיפור המגילה לפסוק הזה זו גם הדרך שלהם להספיג את הסיפור בעוד משמעויות, רחבות יותר.


אם המן קשור לעבודה זרה וושתי קשורה לחורבן בית המקדש, אולי זה כבר לא סיפור אנקדוטלי כל כך. אולי יש פה משהו מהותי יותר עם משמעויות שרלוונטיות גם שנים קדימה.


המוטיב של בית המקדש מבליח בעוד כמה מקומות במגילה.


את המגילה קוראים ברצף במנגינה קבועה אבל בכמה מקומות פתאום עוברים למנגינה המלנכולית של מגילת איכה - זו שעוסקת בחורבן ירושלים.


תקשיבו לקריאה של הפסוק הזה:

(וכלים מכלים שונים)

החכמים דורשים שאלה לא סתם כלים, אלה כלים שנבוכדנצר בזז מבית המקדש.


והנה עוד אחד כזה - 

אחרי שנופל הפור וכולם שומעים על הגזרה להשמיד את היהודים מופיעות שלוש מילים הבאות:


והעיר שושן נבוכה.


כל פעם שאני שומעת את המילים האלה במנגינה הזו עובר בי רטט קטן. אבל למה קוראים אותן במנגינה של איכה?



שערי מקדש בסגנון ארט נובו של ליליין
ציור מאת אפרים משה ליליין


לא חייתי בזמן חורבן ירושלים וגם לא בשושן הבירה, אבל אני כן יכולה לדמיין לעצמי איך זה מרגיש לחיות ברגע בהיסטוריה שבו קורים לעם שלך דברים נוראיים. כמו אחרי החורבן, כמו אחרי הגזרה של המן - אף אחד לא באמת יודע איך נחלצים מהמצב האיום שהגענו אליו. המומחים יכולים לדבר והפרשנים יכולים לקשקש אבל המבוכה שם.


במגילה, ברגע הזה שהעיר שושן נבוכה, כשבאמת מגיעים למבוי סתום, פתאום מרדכי ואסתר מוצאים איזה פתרון מכיוון לא צפוי והמצב ניצל. 


השילוב הזה של ייאוש והצלה, של מבוכה מול מצב בלתי אפשרי - נדמה לי שזה סיפור שבאמת יש טעם לספר, גם שנים אחרי.


(מאת בר נתיב)


***

ב-21.3.24 נקיים בספריית בית אריאלה ערב לימוד של הסוגיות בגמרא שעיצבו את פורים. מוזמנות ומוזמנים להצטרף אלינו. נרשמים מראש פה בקישור: https://www.eventer.co.il/5mn17


למי שרוצה להבין איך המגילה משתלבת בתוך ספרות המופת היהודית אפשר להתחיל מהמאמר הזה . ואפשר תמיד להצטרף לאחת מתכניות הלימוד הקרובות.



コメント


bottom of page