פירוש "תוספות" הוא חלק בלתי נפרד מדף הגמרא, אבל הוא לא תמיד מועיל למי שרק מתחיל ללמוד. מתי כדאי ללמוד אותו ואיך בכלל עושים את זה?

השנה היא 1483, יש לכם בית דפוס מצליח ואתם רוצים להוציא תלמוד חדש. יש לכם כבר את הגמרא עצמה במרכז העמוד, ואת הפירוש של רש"י בחלק הפנימי של הספר אבל נשאר עוד רווח בצד החיצוני של הדף. למי תתנו את הנדל"ן היקר הזה?
כשבניה של משפחת הדפסים הנודעת שונצינו נדרשו לשאלה הזו - התשובה שלהם הייתה ברורה. את השטח הריק מנצלים ל...תוספות.
איזה תוספות? כל מיני פירושים שכתבו כמה עשרות אנשים, בכל מיני מקומות באירופה, לאורך 200 שנה. הפרשנים, שמכונים בעלי התוספות, היו בחלקם החתנים והנכדים של רש"י וגם התלמידים שלו. והמפורסמים שבהם הם רבנו תם - נכד של רש"י, ור"י הזקן - נין של רש"י.
אבל הבחירה של בני משפחת שונצינו לא עברה חלק אצל כולם. המהר"ל מפראג למשל התנגד. הוא חשב שהדיון של התוספות מושך את הלומדים אל עבר התפלפלות וירטואוזית במקום לימוד מעמיק של הטקסט המקורי.
למרות ההתנגדויות התוספות התקבלו והפכו להיות חלק בלתי נפרד מלימוד גמרא בסיסי.
על מה פירוש התוספות מדבר?
יוסף פטאי מתאר בזיכרונות שלו את לימוד הגמרא בחדר. הוא מדמה את הטקסט של הגמרא שבמרכז הדף לנהר וכך הוא כותב:
"לפעמים נדמה, כאילו הולך רש"י הזקן שקוע במחשבותיו בגדה האחת של הנהר הצר, ולעומתו בגדה השניה של נהר התלמוד, צועד הצעיר הזריז, בעל התוספות, אורב לו ומחכה. מתי יכשל, בכדי שיוכל באותו רגע לקפוץ לעבר הנהר ולהתנפל עליו בצהלת נצחון."
בעלי התוספות ישבו בבתי המדרש, למדו את הגמרא ושאלו כל מה שיכלו לשאול.
אחד הדברים שהם עושים זה להתווכח עם רש"י על הפירוש שלו.
פטאי מבהיר את הרקע להתנצחות ביניהם:
"המלמד הסביר לנו כי רש"י ותוספות לא היו שנואים זה לזה. להיפך! קרובים היו, אך האמת היתה יקרה להם מכל וכל."
התוספות גם תהו איך יכול להיות שהגמרא סותרת מנהג שהיה מקובל בזמנם.
והם עשו עוד משהו אחד חשוב ומהפכני. הם הצביעו על סתירות בין מקומות שונים בגמרא וניסו לפתור אותן.
זה מהפכני כי לראשונה מישהו מתייחס אל הגמרא כיצירה אחת קוהרנטית שכל חלקיה משלימים זה את זה באופן מושלם. המהרש"ל, פרשן אשכנזי חשוב בן המאה ה-16, תיאר את זה בצורה פיוטית:
"הם עשו את התלמוד ככדור, והפכוהו וגלגלוהו ממקום למקום, ונמצא מיושר התלמוד ומקושר"
אז למה בכלל ללמוד תוספות?
הפירוש של התוספות לא מהותי להבנה של הסוגיה ואם אתם בשלב התחלתי מאוד של לימוד עדיף לא להיכנס אליו. אבל אם החלטתם לראות מה קורה שם, הפירוש עוזר להבין מה היחס בין הסוגיה התלמודית הזו לסוגיות תלמודיות אחרות שעוסקות בנושאים דומים. מה שהכי מעניין זה שהרבה פעמים הוא מציג קריאה שונה לחלוטין של הסוגיה בגמרא. תמיד מפתיע לראות איך אפשר להבין את אותו מהלך בדרכים שונות כל כך. הלימוד דורש מאמץ אבל בתמורה נחשפים למהלכים מורכבים שהם גם יפהפיים מבחינה אינטלקטואלית.

עמוד מתוך הגמרא המקורית של שונצינו. רש"י מימין, תוספות משמאל.
איך לומדים גמרא עם פירוש תוספות?
חשוב לדעת שהתוספות לא בהכרח יעזור לנו להבין את הסוגיה שלפנינו. בשונה מהפירוש המקומי של רש"י, התוספות לא כל כך יעזור להבנה ראשונית. מה שהוא כן יכול לעשות זה להרחיב ולכן לתוספות מגיעים רק אחרי שהבנו היטב את הגמרא ואת רש"י.
ועוד הערה קטנה רגע לפני שצוללים אל הפירוש - התוספות כתוב בתערובת של ארמית ועברית. זה עלול להיראות מבהיל, אבל הרבה מהמילים יהיו לכם מוכרות מהגמרא או מעברית גבוהה.
ועכשיו ללימוד עצמו:
מתחילים מלחפש את ה"דיבור המתחיל", כלומר ציטוט של כמה מילים מהגמרא שמצביע על איזה קטע בגמרא התוספות הזה ידבר.
התוספות בנוי כמו דיון קטן והדבר הראשון שאנחנו רוצים להבין זה המהלך הבסיסי שלו. מה שיעזור לנו אלה מילות מפתח:
אם תוספות מתחיל במילים פירש הקונטרס - אנחנו יודעים שמתייחסים עכשיו למשהו מהפירוש של רש"י.
אנחנו רוצים לזהות איזו קושיה התוספות מקשים ואיזה תירוץ הם עונים. "ואם תאמר" זו פתיחה של קושיה, "ויש לומר" זו פתיחה של תירוץ.
כדאי לסמן את המילים האלה ולהבין את המבנה של השרשור עוד לפני שמתעסקים בתוכן שלו. אם יש לנו בראש את המהלך הבסיסי של הדיון אנחנו יכולים לגשת להבין מה בעצם הם שואלים, אילו תשובות הם מציעים ואיך כל זה תורם לדיון הרחב יותר של הגמרא.
אפשר להיעזר בסדרת הספרים "שערי תוספות" שמציעה ביאור ותרגום ספציפיים לתוספות.
ואם הצלחתם ללמוד סוגיה אחת בגמרא עם פירוש רש"י ותוספות, הצלחתם ללמוד את היחידה הבסיסית בלימוד הקלאסי. זה נקרא גפ"ת, ראשי תיבות של גמרא, פירוש רש"י ותוספות.
Comments