מה דתיים עושים בישיבה?

מה כל הדתיים האלה עושים בישיבה כל היום? לומדים גמרא כמובן.

אבל מה זה בדיוק אומר? ומה הם מנסים להשיג בזה?

בתור בחורה, אין לי אפשרות ללמוד בישיבה. אבל הנושא תמיד סקרן אותי ולאורך השנים שמעתי מקרוב על החוויות של עשרות חברים וקרובים שלמדו בישיבות. בעיני החלק הכי מעניין הוא לא הנושאים הספציפיים שלומדים, אלא צורת הלימוד ומבנה היום שמנצל את כושר הריכוז בצורה אופטימלית.

אבל שתי הבהרות לפני שנתחיל:

הבהרה #1

בחור = רווק = לומד בעיקר גמרא (ומשלם על הלימודים)

אברך = נשוי = לומד יותר הלכה (ומקבל תשלום על הלימודים)

הבהרה #2

כל ישיבה נראית קצת אחרת וההבדלים במיוחד בולטים בין ישיבות של הציונות הדתית לישיבות חרדיות. ובכל זאת המבנה הבסיסי של הלימוד בסך הכל דומה בין כולן.

מבחינת הלו"ז בערך 10% מהזמן מוקדש לתפילות, עוד 10% ללימוד שקשור לאופן שבו הלומד אמור לחיות את חייו (הלכה/מוסר/אמונה) והרוב המכריע של הזמן מוקדש ללימוד גמרא.

איך לומדים גמרא בישיבה?

בפועל זה נראה ככה:

(כדאי להפעיל סאונד)

איפה המורה? לא שם. הרב אולי יגיע למסור שיעור בסוף של הלימוד אבל עיקר העבודה היא עצמאית. שמעתי שיש ישיבות שבהן התלמידים החזקים אפילו יוצאים החוצה בזמן השיעור של הרב כדי להמשיך ללמוד לבד.

הבלאגן העצום הזה של מלא אנשים יושבים בזוגות ומתווכחים בקולי קולות - קוראים לזה סדר.

בכל יום יש שלושה כאלה, שכל אחד מהם אורך 3-4 שעות. בבוקר לומדים סדר עיון ואחר הצהריים סדר בקיאות.

מה זה עיון ובקיאות אתם שואלים? בדיוק הפוך מאיך שזה נשמע.

מה בחורי ישיבה מנסים להשיג בלימוד?

בלימוד בקיאות רצים על החומר מבלי להתעמק יתר על המידה ובעיון דווקא משקיעים את כל המאמצים בפירוק אינטנסיבי של הטקסט, בעזרת הפרשנים השונים.

בכל תקופה כל התלמידים בישיבה לומדים את אותה מסכת. אז למה הם לא יושבים ביחד ומקשיבים לשיעורים? כי גמרא לא עובדת ככה.

אין דבר כזה לימוד גמרא פאסיבי. אין. לא קיים ומעולם לא היה קיים. לא משננים גמרא, לא קוראים גמרא ולא שומעים גמרא. לומדים גמרא.

ללמוד גמרא אומר לעבור שורה אחרי שורה ולשאול הכל. להעלות שאלות וספקות, בעיות וקושיות. למדן טוב הוא כזה שלא מסתפק בתשובות שטחיות לשאלות האלה. הנחת היסוד של הלימוד היא שתמיד יש דרך טובה יותר לפתור בעיות קיימות. וכל פתרון חדש לקונפליקט ישן הוא הישג מתוק.

ההישג הזה נקרא "חידוש" והוא גולת הכותרת של הלימוד הישיבתי. ובהתחשב בתדמית השמרנית והמאובקת של עולם הישיבות, זה קצת מפתיע שמבחינת הלומדים, הדרך לאמת רצופה בחידושים.

ולמה לומדים דווקא גמרא ולא תנ"ך למשל? כי הגמרא היא עמוד השדרה של צורת החיים היהודית. האופן שבו הלכה עובדת לא מבוססת על התורה, היא מבוססת על הדיון התלמודי. וכדי שאנשים יוכלו להבין בכלל מה עושים ולמה עושים, הם חייבים להבין טוב טוב גמרא.

***

אם מעניין אתכן לחוות סדר לימוד שהוא באמצע בין עיון לבקיאות, מוזמנות לתכנית המתחילים שלנו בתל-אביב. המפגשים בנויים פחות או יתר כמו סדר בישיבה, עם אותו הבלאגן והרעש.

בר נתיב