האמת היא, שאין הבדל. זה בדיוק אותו טקסט. בעברית הוא נקרא תלמוד ובתרגום מילולי לארמית – גמרא. אבל למה יש אנשים שקוראים לו גמרא וחלק שקוראים לו תלמוד? ואיך זה קשור לצנזורה של הכנסייה?
אבל קודם כמה מילים על מה זה גמרא ואיך לומדים אותה:
על מה הגמרא מדברת?
סוגיה תלמודית היא סוג של שיחה, ונושא השיחה הוא המשנה. המשניות הן קטעים קצרים בעברית שעוסקים באורחות החיים שנגזרים מהתורה. הן נערכו על ידי רבי יהודה הנשיא אי אז בתחילת המאה ה-3 לספירה. המשניות מקובצות בתוך פרקים ומסכתות, שמסודרים לפי נושאים בששה סדרים. רבי יהודה הנשיא היה אחרון התנאים (חכמי המשנה) וכבר בדור שלאחריו התחילה תקופת האמוראים (חכמי הגמרא). תפקידם של האמוראים הוא לדון במסורות התנאיות המובאות במשנה. גם הגמרא וגם המשנה מכילות בתוכן סתירות מובהקות ולרוב המחלוקות אין הכרעה.
איך לומדים גמרא?
קשה מאוד ללמוד גמרא, ועם זאת זהו הספר הנלמד ביותר בעולם היהודי. השפה שלה חזקה כל כך שהיא השתלטה כמעט על כל ספר קודש שבא בעקבותיה. באופן מסורתי לומדים בחברותא, כלומר זוג, כשכל אחד מהלומדים מנסה לחלוק על חברו עד כמה שאפשר. יחד שואלים שאלות על כל חלק בטקסט, משרטטים את המבנה הלוגי של הסוגיה, מגלים את ההקשרים שלא מופיעים בסוגיה עצמה אבל הכרחיים להבנה ולבסוף גם לומדים את דברי הפרשנים הקלאסיים כמו רש"י או בעלי התוספות. אחת המטרות הנחשקות בלימוד היא להגיע ל'חידוש' – כלומר הסבר, טענה או שאלה שלא חשבו עליה קודם.
למה לגמרא קוראים גם תלמוד?
במקור למילים גמרא ותלמוד היו משמעויות קצת שונות. חכמי המשנה השתמשו במילה תלמוד כדי לתאר לימוד, עיון ופירוש, ואילו האמוראים השתמשו במילה גמרא כדי לתאר ידע שהתקבל במסורת. רק במאה ה-7 (תקופת הגאונים) התחילו להשתמש במונח 'תלמוד' כדי לציין את החיבור עצמו. בימי הביניים באירופה הצנזורה של הכנסייה אסרה על השימוש במילה תלמוד ובמקומה השם גמרא צבר פופולריות, יחד עם הכינוי 'ש"ס', ראשי תיבות של ששה סדרים. היום השם 'גמרא' משמש בעיקר את ציבור הלומדים המסורתי, בעוד בחוגים האקדמאים מקפידים על 'תלמוד'.
כאן אפשר לקרוא עוד על הצנזורה שהובילה לשינוי שמו של התלמוד
Comentários